שליטה בגירויים סנסוריים בחדרים רב חושיים משפיעה על מאפיינים התנהגותיים בילדים על הרצף האוטיסטי

תורגם והותאם על ידי הודיה שרמן חרלפ, קלינאית תקשורת, מצוות דגש | נוב 2022 

Jones, C. R. (2022). The use of Multi-Sensory Environments with autistic children: Exploring the effect of having control of sensory changes. Autism : the international journal of research and practice, 26(6), 1379–1394. https://doi.org/10.1177/13623613211050176

מה הם חדרים רב חושיים?

חדרים רב חושיים הם חללים מקצועיים אשר כוללים ציוד שנועד לעצב אווירה (לדוגמא, עמוד בועות) . בדרך כלל חדרים אלו מותקנים בבתי ספר לחינוך מיוחד אך קיימים מספר מועט של מחקרים לגבי מה השימוש הנכון בהם בילדים על הרצף האוטיסטי.

מה הייתה מטרת המחקר?

החוקרים בקשו לבדוק האם הענקת שליטה לידי המטופל בחדר רב-חושי יכולה להשפיע על יכולות והתנהגויות שלו. מה תיהיה ההשפעה על רמת קוגניציה ועוררות בילדים על הרצף האוטיסטי. היכולות שנבדקו הן יכולות תקשורת חברתית (דיבור, קרבה, התנהגויות חברתיות, מחוות וחיקוי) הבעה של רגשות חיוביים ויכולות קשב. ההתנהגויות שנבדקו היו התנהגויות מוטוריות חזרתיות (RMBs), התנהגויות סנסוריות וחרדה. התנהגויות אלו הינן מאפיינים עיקריים של ילדים על הרצף האוטיסטי. המשתנים מוצגים בטבלה 3.

בנוסף, החוקרים מדדו את רמת הפעילות ואת יכולת השתנות בקצב הלב (HRV), אשר היו מדד אובייקטיבי לעוררות.
השערת החוקרים הייתה שהיכולת לשלוט על החדר הרב - חושי תשפיע באופן חיובי על ההתנהגות ורמת העוררות בהשוואה לשימוש בחדר ללא יכולת שליטה.

תרשים 3 מתוך המחקר: ההתנהגויות והיכולות שנבדק האם הן הושפעו מהשליטה בחדר הרב- חושי.

כיצד נערך המחקר?

במחקר השתתפו 41 ילדים על הרצף (שמונה בנות ו-33 בנים) בגילאי 4-12 (ממוצע של 8 שנים וסטיית תקן של 2.5).

תרשים 1 מתוך המאמר - הליך המחקר

פגישת המחקר, החלה במצב "בייס-ליין" של עוררות ופעילות. "בייס ליין" נמדד במצב בו זה הילד הנבדק שיחק באופן עצמאי, ללא התערבות של המטפל למשך 5 דקות בחדר בדיקה ניטרלי. בחדר בו התבצעה מדידת "בייס ליין" כלל פאזלים, מכוניות ומשחקים נוספים שאינם מגרים את המערכת החושית באופן ישיר.
לאחר מכן, נכנסו הילד והמטפל לחדר הרב-חושי והשתמשו בו פעמיים. פעם אחת במצב "פעיל" ופעם אחת במצב פסיבי-"סביל".
במצב הפעיל, ניתנה לילד האפשרות להפעיל את האביזרים בחדר באמצעות לחיצה על האייפד או לחיצה ישירה על הציוד (TSLB) אשר הפעילה מגע, קול או אור. המטפל נתן לילד את האייפד או הצביע על לחצם ההפעלה ואמר לו "אתה יכול לשחק". במידה והילד לא לחץ, הנסיין הדגים לו כיצד עליו ללחוץ ולהפעיל.
במצב הפסיבי, כל אמצעי האבזור בחדר, הופעלו אוטומטית והחליפו צבע כל שלוש שניות ללא התערבות הילד. כדור המראה הופעל וסובב במשך שלוש דקות (ראו תרשים 1). במצב זה, ההוראה היחידה שניתנה לילד היא "אתה יכול לשחק". במצב זה, האייפד לא ניתן לילד.
בשני המצבים נאמרו לילד אמירות (הצהרות עובדתיות או שיתוף בדמיון) אשר נועדו לעודד אותו לאינטראקציה עם המטפל. חלק מהאמירות שולבו גם עם פעולה כדי לספק הזדמנות לחיקוי דוגמת הנפה של סיבים אופטיים ואמירה 'תראה זה כמו זחלים'.
בסוף פגישת המחקר, ניתנו לילד 5 דקות נוספות למשחק בחדר באופן עצמאי, סיטואציה שלא הייתה חלק מפגישת המחקר.

תרשים 2: תמונה של החדר הרב חושי במחקר והמתקנים שהיו בו.

מה היו תוצאות המחקר?

על פי תוצאות המחקר, הענקת השליטה בחדר הרב-חושי תרמה להפחתה בהתנהגויות המוטוריות החזרתיות, והסנסוריות (חיפוש סנסורי או הגנה סנסורית) ומשך הזמן שלהן התקצר לעומת משך הזמן של אותן הההתנהגויות שנצפו בחדר הרב-חושי במצב הפסיבי. בנוסף, במצב הפעיל, רמות הפעילות היו נמוכות יותר, והופיעו פחות דיבור סטריאוטיפי וווקליזציות (גירוי חושי על ידי השמעת קולות) אשר משכם היה קצר יותר.

תרשים 3: מתוך המאמר, התדירות הממוצעת (a) והמשך הממוצע בשניות (b) של התנהגויות מוטוריות חזרתיות (RMBs) בשני תנאי הניסוי.

לעומת זאת, הענקת השליטה לא השפיעה על ההתנהגות חברתית, הבעת רגשות חויוביים ורמת העוררות. אולם נמצא כי בעת השימוש בחדר הרב חושי בשני המצבים (הפעיל והסביל) רמת העוררות של הילדים שהשתתפו הייתה נמוכה יותר.
החוקרים הציעו שהפחתת ההתנהגויות שהוזכרו על ידי מתן השליטה בחדר הרב חושי יכול לעזור ליצור תנאי למידה טובים יותר לילדים על הרצף.

איך החוקרים הסבירו את התוצאות?

בדרך כלל, ילדים על הרצף האוטיסטי מעבדים את המידע החושי "מלמטה למעלה" ולא "מלמעלה למטה", כלומר, הם פחות נוטים להסתמך על חוויות קודמות (שימוש מופחת בזכרון אפיזודי). על כן, הסביבה החושית נתפסת בעיניהם כלא צפויה מה שעשוי לעורר אצלם חרדה ועומס קוגנטיבי ( Van De Cruys et al., 2014). דמיינו שבכל פעם שאתם מגיעים למקום כלשהו גם אם בפעם החמישית, תרגישו כאילו זו הפעם הראשונה שהגעתם למקום. היכולת לשלוט בחדר הרב החושי, אפשרה לילדים הנבדקים לחזות את הסביבה החושית. כתוצאה מכך, מתאפשרת הפחתה של הצפה חושית וכתוצאה מכך הפחתה של התנהגויות חזרתיות. הפחתת ההתנהגויות מאפשרת לילדים על הרצף להיות יותר בקשב, מה שמשפיע לחיוב על יכולות הלמידה שלהם. בנוסף, השליטה בסביבה החושית יכולה לאפשר לילדים למלא את הצרכים החושיים הספציפיים שלהם. במחקרים נמצא כי כאשר מאפשרים לילדים לבחור ולהיות "הסוכנים" (בעלי יכולות לשנות דברים במציאות) של חייהם, זה מגביר את תחושת רווחה והקלה (ה-Well-being) שלהם. על כן, יכול להיות שמאחר ותחושות אלו התגברו אצל הילדים כתוצאה מהבחירה, הן אלו שאפשרו את התוצאות החיוביות שהתקבלו. החוקרים ציינו שבמקרים מסוימים רמת בחירה וכמות האפשרויות המתאימות יכולות להשתנות מילד לילד, בהתאם לצרכים החושיים שלו.

איך התוצאות קשורות ליכולות למידה?
במחקרים שונים, ההתנהגויות שהופחתו כתוצאה מהשליטה בחדר נמצאו ככאלו היכולות להשפיע על יכולות הלמידה. החוקרים הוסיפו כי בעזרת השימוש בחדר, הילדים לומדים סכמות של סיבה אשר מובילה לתוצאה (לחיצה על מתג מפעילה את עמוד הבועות). ניתן לאפשר שליטה בחדר גם כאשר משתמשים בו עם קבוצה של ילדים, כאשר לכל ילד ניתנת האפשרות לשלוט על אביזר אחר בחדר, או לאפשר לילדים לשלוט בחדר בתורות.

לסיכום:

נמצא כי הענקת שליטה על החדר הרב חושי ועל הסביבה הסנסורית בהשוואה למצב בו יש חוסר שליטה, ישנה הפחתה של התנהגויות מוטוריות חזרתיות, התנהגויות סנסוריות, רמות האקטיביות, דיבור סטריאוטיפי, ווקליזציות ונמצא כי הענקת את השליטה הגבירה את הקשב של הילדים. זהו המחקר הגדול ביותר שנערך בנוגע לשימוש בחדרים רב חושיים עם ילדים על הרצף האוטיסטי.

ביביליוגרפיה:

Van de Cruys S, Evers K, Van der Hallen R, Van Eylen L, Boets B, de-Wit L, Wagemans J. Precise minds in uncertain worlds: predictive coding in autism. Psychol Rev. 2014 Oct;121(4):649-75. doi: 10.1037/a0037665. PMID: 25347312.