מחשב במקום פה

מחשבים במקום פה

מהו בסיס העולם, היכולת לתקשר ולהיות בקשר, לשמוע ולהשמיע?

מהו בסיס העולם? שאלה קשה?! אולי קלה או פילוסופית?!
תלוי מי שואל, ובעיקר את מי שואלים.
התשובה שלי היא - תקשורת בין אנשים.
אנחנו רוצים להיות כל הזמן בקשר, או ליתר דיוק - מקושרים, לשמוע ובעיקר להשמיע..
רשתות חברתיות, טלפונים סלולרים, SMS, צ'אט כל אלה משאירים אותנו בקשר.

הדרך שלנו לדבר ולתקשר עם הסובבים לנו מובנת מאליה.
כמה פעמים אמרו לנו שאנחנו מדברים, וצריך גם לעצור ולהקשיב.
אומרים אדם = אלוהים , דיבור, מעשה.
לדבר ... הדבר הבסיסי ביותר.
פשוט להתבטא.

למה כשלא מדברים יש יותר רעש?
שוחחתי עם חברה, מורה בכיתה א'.
אובדן קול בשביל מורה הוא "מחלת מקצוע" לדבריה, "זה לא קורה הרבה, אבל ביום שאני קמה בבוקר וקולי אינו נשמע אני מרגישה נכה".
נסיתי לנחם אותה בפעם האחרונה שאיבדה את קולה לאחר טיול שנתי. קבלי זאת כמתנה, אמרתי, יום אחד של שקט.
"יום של שקט?" היא הגבירה את קולה עד כדי צעקה.
"זה היום הכי רועש, הקול שלי בתוך הראש והמחשבות שרצות כתגובה אוטומטית שאי אפשר להשמיע, עושות יותר רעש וקושי מלדבר כל היום מול הכיתה"

למי שלא יכול ללכת נותנים כסא גלגלים, אבל איזה פתרון ניתן למי שלא יכול לדבר ולתקשר?

מאות אנשים מרגישים כך כל יום.
אנשים שרוצים לדבר ואינם יכולים.
יש המון סיבות מולדות, נרכשות, זמניות וקבועות.
אם חס וחלילה נאבד את היכולת ללכת באופן עצמאי, יתנו לנו כסא גלגלים, אם נאבד את היכולת לדבר...
עד לפני 3 שנים היו משתמשי התת"ח לבד במערכה, אך מאז כניסתם של מחשב התקשורת לסל הבריאות, איכות החיים של מאות ילדים ובוגרים השתנתה לטובה.

יש פתרונות, מי האחראי להפוך אותם נגישים עבור מי שזקוק להם?  אנחנו, הקהילה.

כיום בישראל חיים מאות אנשים שכבר עברו תהליך של הערכה, הנגשה והטמעה של תקשורת תומכת וחליפית באמצעות טכנולוגיה מסייעת.

זו חובה מוסרית וחברתית, לא להשאיר את הילדים והמבוגרים הזקוקים לתת"ח בשקט.
לא לעצור, להמשיך ולסייע להם לבוא לידי ביטוי, להשמיע את קולם בחברה.

טבלת החלטת הסל לשנת 2015 סעיף 71